לאחר מסע של שלוש וחצי שנים ועם עקמת  "מפוארת " של 54 מעלות... הגענו לישורת האחרונה ואתמול עשינו את הצילום שאמור לתת לנו תמונת מצב איך ממשיכים העקמת התגלתה לבתי בגיל 12 וחצי באופן אקראי...האורתופדים שהתייעצנו איתם היו מאוד נחרצים לגבי נחיצות הניתוח ומאוד סקפטיים לגבי היכולת ליצור שינוי כלשהו למזלנו היקום זימן לנו שני אנשי מקצוע שחשבו אחרת והפכו במהרה לחלק בלתי נפרד מחיינו גלית שוסטר קמעו שמטפלת בשיטת שרוט שהצליחה לגרום לבתי להאמין בגופה וביכולות שלה ליצור שינוי ...במקצועיות, בעקשנות, התמדה, נחישות ומונה היא ליוותה את ביתי במסע המטלטל הזה אביטל האחד והיחיד שיצר עבור צוף את המחוך שהיה חלק בלתי נפרד מחייה עד אתמול בו אביטל בישר לנו שהגיע הזמן להפרד מהמחוך כיוון שהעקמת התייצבה על 34 מעלות !!! אין ספק שעבורנו זה היה יום חג והודיה לאביטל וגלית שלא ויתרו גם כשהיה קשה !!! הדרך שביתי עברה הפכה אותה להרבה יותר חזקה נפשית . למרות כל הרגעים הלא פשוטים...והיום היא יודעת שהעקמת תהיה חלק מחייה אבל עם תחזוקה נכונה ואימונים היא יכולה לשלוט בה...